שיזף מצוי – דומים

(ראה כלאים פרק א' משנה ד', ובמסכת דמאי פרק א' משנה ו').

ומן המקורות אנו למידים שיש בהם מינים שונים ולכן המשנה בכלאים נקטה שיש שהם כלאים זה בזה (בהרכבה).

המפורסמים שבהם הם השיזף המצוי ושיזף השיח (ואפשר שאלו המינים שהוזכרו במשנה בכלאים שם).

החלקים בעץ המשמשים את בני האדם הם כמעט כל החלקים כאשר הפרי נאכל טרי או מיובש.

או לאחר ריסוק משמש לממרח. לצורכי רפואה משתמשים בכל חלקי העץ, בעלים, בזרעים ובפירות.

(תכונות מרפא מרובות מייחסים לפרי זה כגון לשיכוך כאבים, בעיות עיכול ועוד.

בנוסף משתמשים בהם לתה רפואי ומייחסים לו טיפול יעיל מאד לבעיות רפואיות רבות)

כאמור, הפירות הם אכילים וטעמם דומה כשל תפוח. אם כי פירותיו של שיזף השיח מתוקים ואדומים יותר.

ומאידך נגיעותם של פירות השיזף המצוי היא מצויה יותר, והיא נגועה בעיקר ברימות של זבוב.

כיון שכל הפירות הם מעצים שאינם מטופלים, על כן חובה לנהוג כדלקמן:

יש לקלף את הפרי ולאחר הקילוף קל יותר לזהות סימני חדירה או עקיצה של הזבוב, ולהתבונן חזותית על כל שטח הפרי,

במידה והכל בריא לחלוטין ואין רכות יתירה, ואין סימני עקיצה או נבירה ניתן לאכול את הפרי.

במידה ויש חשש כלשהו מחמת רכות או מחמת סימני חדירה לתוך בשר הפרי,

יש לפרוס את הפרי לפרוסות ולבדוק בכל פרוסה אם ישנם זחלים.

(ניתן גם לכתחילה לחתוך לפרוסות ללא הסרת הקליפה, ולבדוק היטב כל פרוסת פרי).