לכבוד הרב שליט"א.
אנו לומדים בכולל בספרו של הרב "שביתת השבת" והספר ממש נפלא ומחכים.
רצינו לשאול, בפרק י"ז הלכה ד' כתב הרב 'יש שהצריכו שאותו המעט שמוכר יהיה לצורך קנית דבר מאכל ועל ידי זה נחשב בגדר אכילה ואינו נחשב סחורה ויש שהתירו בכל עניין' ולא הבנו כוונת הרב שהרי ודאי שבדמי שביעת משתמשים רק לצורך דבר מאכל. ואי משום כוונה זה דבר מחודש. ועוד שגם ברמב"ם שאליו הרב כיון שהוא המתיר כתב בפרק ו' ה"ג 'להודיע שהוא הפקר ולוקח הדמים לקנות בהם אוכל אחר'.
דבר נוסף שהוא קצת המשך הענין הראשון, הרב כתב שם בהלכה י' שבדמי שביעית אסור לקנות וכו' או אף שימושים המותרים מפירות שביעית' ורצינו לדעת למה כיוון הרב, אי להדלקה שאין מדליקין בדמי שביעית כמו שכתב הרמב"ם פ"ה ה"ח או אף לסיכה וצביעה. יישר כח ותודה.
